|
האם אתה זוכר
את אותם ימים של טוהר
האם אתה זוכר
איך משמשו האצבעות
בחיפושן, ציפייתן
אל העתיד
אשר עומד בפתח
האם אתה זוכר
את גודל התקוות
מוקדש לבוחן בבגרות בספרות, שהביט בכיתה במבט מהורהר
נורא מפחיד להזדקן, לא? |
|
|
יומני היקר,
היום הלכתי לי
בדרך עם אור
מהגן, פתאום
נפלתי וקיבלתי
מכה בברך ובכיתי
קצת. לא הרבה.
פתאום הילד בא
אליי ואמר לי
שזה לא ממש
נורא, כי כל
ארבע שניות מת
בן-אדם מרעב,
ולבחורה אחת
מתשע היה, הווה,
יהיה סרטן השד.
איזה אחד, בשם
הצד השני של
השיר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.