|
בתחנת רכבת של עיר פולנית
אני יושב בקנטקי פרייד צ'יקן
מחכה לרכבת שאיננה מגיעה
קורא סיפור של טנסי ויליאמס
על איש שיורד מרכבת
בעיר זרה אי שם במערב התיכון
ומחליט כך סתם להישאר.
זוג הזקנים הפולנים בשולחן הסמוך
שמביטים בי בסקרנות
הם הכי רחוקים שאפשר
מאותה עיר באילינוייס
שבה עצרה הרכבת.
מהרהר בו
מבעד לקולות הצרצרים של הלילה שלו
מקשיב לצעקות השיכורים ששמע
אני רואה אותו כאן
ומזמין לו משהו לשתות
הוא מדבר אליי בשפה שאני מבין.
בחשיכה היורדת
אני עוזב אותו כאן לבדו
עם הזקנים הפולנים
ועולה על הרכבת שממנה ירד. |
|
|
שמחה זו הדרך של
החיים להגיד לך
שעוד מעט יהיה
יותר גרוע
תורת הקלסר,
סעיף 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.