[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חגי כרמי
/
שדות הורדים

מרחבי האהבה הם לי חיים,
בחלל המרוגש אני אוחז בזר ורדים.
אל השדה שהוא שלי וגם שלך אני
שולח את ורדיי.
אחד אחד הם עוזבים את חיקי, מלווים במבטי,
אחוז הציפייה לפרוח.

שם, שדה-קטל מתגלה, הורדים שבים
אליי קמלים ונבולים, תלושי חיים.
מהכאב על מות ורדיי אז
מבשילה מילה, די.

דמעה גדולה, בועה של עצב,
התגלגלה ונשמטה בשקט.
אימא מציאות אז נאנחה בהקלה.

ובחלום, אותו מרחב שלא נשאר מוגן, אני
שומע את קולה של אימא מציאות:
"בני, ראה, קטן הזר שבחיקך."

ןאת אימי, הלא תכירי בנך?
האהבה היא לי קיום בלא תכלית והיא
ראשית שלי כמו-גם באחרית.
אין דרך זולתה, משלוח הורדים הוא לי
חיים.

"בני-מחמלי, הן תבין, לא בשדות-הקטל
יפרחו ורדים."

"אימי" אני עונה לה, "גם מכל ורד שחוזר קמל
צומחת לי תועלת.
הורדים שלי מלבלבים גם באדמת האבל,
בנך חי לו בחלל חלום ומתרפק אל סבל."

את חזי פערתי לקראתך, אישה.
וכבר מוכן הייתי את כל ורדיי לשלוח,
עד האחרון, עד שאאבד.
בנשיפה אחת קרה הפצת את ענני חלומותיי לכל עבר,
ואת כבר נמזגת לתוכי.
ועכשיו אישה, את מחייכת בסלחנות
ואימא מציאות בוכה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה הכל בראש
שלי, אני
יודע!!!

אז תנו להוריד
אותו בשקט!






שלמה נור, סטלן
חולה נפש
במצוקה, מסתכל
על הקערה שלו
ומתלונן!


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/7/06 5:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חגי כרמי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה