ועוד מרותק מבטך האילם אל מי שחור.
ואני, שאלה שכמותי,
שאלה על צחוק ואור.
ואולי, הדברים קורסים האחד לתוך השני,
לא נגעו, לא יגעו לעולם
זאת לא אני
אתה אומר:
נסדקת הדממה הבנויה בעמל
מילה ומילה ומילה
מתמלאת בחשמל
האם שלנו הם הגופים בכילה?
שקופה-לא שקופה
סביבי הילה
אתה אומר:
זאת רק תקופה
ואני, שאלה שכמותי,
רק לי נדמה מתחת שחור.
ואני, שאלה שכמותי, ומי יפתור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.