ג'ימי ביקסלבאום / עמנואל |
ואז זה קרה
היא מצאה מטרה
והיא חשבה שתוכל
להביט במראה.
היא רצתה את הכול
והוא רצה רק אותה
והדמעה מעינה,
והוא צעק צעקה
ושוב אני
שוב אני בוכה
תעזוב אותי
בשקט תשאר.
עכשיו אני
כרגיל בוכה
עכשיו
הכול בסדר באמת
עכשיו היא שוכבת
ועוצמת עיניים
מחפשת סיבות
שם רחוק בשמיים
היא רק צריכה
אהבה בינתיים
והדמעה בעינה
התרבתה שבעתיים
עכשיו אני
מאוהב גם בך
עכשיו הכול בסדר
באמת
כשאת בוכה
גם אני בוכה
חייב להיות חזק
בשביל שנינו
עכשיו הם מתחבקים
ואוהבים אותה
היא לא תבכה עוד
לעולם
והוא הולך לישון
והוא אוהב אותה
והיא מחייכת ובוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|