אני ואתה כמו קווים מקבילים -
הולכים במקביל לאורך חיים:
רואים זו את זה, זה עם זו מדברים,
אבל מעולם לא מתקרבים.

מצב משפחתי לא נותן אפשרות
ביחד להיות, להקים חברות.
בכל זאת אני מאוהבת בך,
וגם להסתיר זאת איני מצליחה.

אך פעם קראתי על איזה דבר
ששימח אותי ונתן לי תקווה:
היה זה סיפור על קווים מקבילים
אשר באינסוף אולי נפגשים.

בארץ, במים, אולי בחלל,
ואין שם לא גבול ולא חוק ולא כלל.
הכל שם חופשי, משוחרר ובריא.
אינסוף הוא מקום בו הכל אפשרי!

אני ואתה כמו קווים מקבילים,
בדרך הזאת ממשיכים כבר שנים.
אולי באינסוף תושיט לי את יד,  
ואז נהיה לעולם קו אחד?
 

                      22.07.1999, ירושלים