זה היה סיפור על ילד, נער
ונערה, ילדה אישה מתהווה.
בעטיו של קיץ בין תחנות מרכזיות,
לחיים סמוקות.
זה היה סיפור של שעות ערביים,
חמה כמו אישה מתלבטת
נסוגה מול משחק ירח נוגה
מפצירה תבונתה תחת ליל, היסוס שמיים
מספר שעות לא מתעגלות וימים לא עוטפים
לילה חפוז ובוקר נגוס
בין שורות מסתירים
התניית מילים
הטיית לחשושים.
זה היה סיפור של עיניים דומות, לא דומעות
מבריקות ובין ולאחר רגע נחות.
רגליים יחפות, מזג צונן באקלים לא מתאים,
ירך חובקת יד מתפזרת,
ניחוח מורכב מול טעם נסוג,
לקט מילות גשם שוטפות חיוך טרום סתווי.
זה היה סיפור של יולי, אוגוסט
ושל הבזקים חוזרים, ברקי חורף מכים.
זה היה ניגון לפני ליל
חתום צחוק לא נינוח ובדיחה מטעה.
זה היה סיפור של אמצע,
כמעט שובה, כמעט מטעה, כמעט מרפה
לא
יותר,
מכבר
הגיע הזמן לוותר |
