בית א':
כואב לי כבר בלב המילים מדממות חייל ועוד חייל נמאס לי כבר
לבכות
ממשלת חמאס ככה זה נקרא, חבורה של מחבלים פשוט הקימו מדינה
תסתכלו לי בעיניים באישון לא בלבן איך לעזאזל אנחנו הגענו עד
לכאן
במקום מדינה מתפתחת עם שלום מדינת עולם שלישי מותקפת בטרור
יום יום פיגועים מתאבדים לא משנה לאן נברח הילדים שלנו מתים
וויתרנו על שטחים וויתרנו על אדמה אז איך לעזאזל אנחנו פה
במלחמה
נלחמים על דרכנו אוצרותינו ותורשתנו שישים שנה של מלחמות זה מה
שעובר עלינו
אחרי אלפיים שנות גלות שבה היינו מפוזרים עכשיו אנו ביחד
חזקים מאוחדים
לא נוותר לא נשכח את כל מי שנרצח דמו זורם גם בנו יהודי לא
ישכח
פזמון:
כמה עוד נמשיך לשלום כך לחכות
מדוע לא נפסיק כי כבר די למלחמות
כמה עוד נמשיך לתת לאמא כך לבכות
מדוע לא נפסיק להתנהג כמו חיות
בית ב':
19 לנובמבר ואני כבר לא אזרח מחכה להתגייס ולהגיד עשיתי כך
קרבי זה כבר ברור תסתכלו אני מכור לשרת את המולדת ולהגיד זה לא
גמור
מסתכל על אחי הגדול שבצבא לא כל יום חוזר הביתה אבל מגן על
המדינה
מקווה שכך אהייה ולא אפול מהקצה לא אוותר תמיד אמשיך כי רק ככה
אני מרגיש
מעריך ומוכיר את כל אלה שאני לא מכיר שנפלו ושירתו שלטובתם הם
לא רצו
רק לשמור על כל אלה שבבית שאוהבים על אמא וגם אבא וגם על
האחים
אז נגמר לי כבר השיר והגיעה התודה התודה היא בשבילכם ובשביל
המדינה
ששמרתם שהגנתם שנפלתם ואז קמתם לא וויתרתם לא שכחתם ועליי אתם
הגנתם
אז עכשיו הגיע תורי גם להגן לשמור על המדינה ולשמור על זכרכם
כי אותכם בחיים אף אחד לא ישכח השיר הוא בשבילכם ואני אדאג
לכך
שכולם יפתחו טוב טוב את האוזניים יקראו כאן את השיר ויסתכלו אל
השמיים.
פזמון חוזר