ירון פרח / שיר לכת |
אין איש עכשיו שלא ישן,
אתה נותן לעצמך
להתמכר לחופש.
חולף על פני הפנסים,
ובראשם אורות קלושים,
אתה עוצר לרגע
ומרגיש כמוהם.
נושר כמו עלה ברוח,
ובוער ליהיות שייך.
מבט חטוף לכוכבים,
נזכר בעומס החוקים,
בחלומות האבודים
שנשכחו בדרך.
חוזר על פני העקבות,
שהתירו האבות,
בלי שורשים ובלי תרבות
אין שום מסורת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|