רק לפעמים מבין מה קורה
מאבד תחושה של זמן
את התמימות כבר איבדתי
כבר לא יודע מה לחפש
כי גם אם אני אמצא אני בטח לא אראה
איבדתי את עצמי בתוך הערפל
בתוך חוסר התחושה
בכמיהה למשהו קרוב,
משהו מעורר

הרדמתי את הלב בחוסר אכפתיות
זה עדיף מאשר להרגיש כאב
ועכשיו זה שינה בי משהו
לא מצליח להיזכר
איפה את ואיפה אני?
במלחמה הזאת אין מנצחים
יש רק פצועים ופגועי הלם
ואני נשארתי כאן עומד לבד
מסתכל לצדדים וחושב איפה את עכשיו
על מה את חושבת?
ואיך את מרגישה?

איפשהו בין כל הבלאגן
איבדתי את עצמי
כבר לא קל לי למצוא את השקט
רק חושב על המנגינה של השיר ההוא
השיר שהקדשתי לך כשהתחיל המבול
ועכשיו רק הזיכרון נותר
ללא דרך לחזור
מנסה לעמוד על הרגליים
אבל בלב הכל חרוט.