ינוקא דבי רב / פעם היינו רוקדים |
החזקנו ידיים וראינו פנים,
פני רעים מאירות, קורנות קדושה.
רקדנו מתוך שמחה
וכשמישהו קפץ -- כל אחד התעלה.
היום רוקדים לבד, במקום --
גופים מתפתלים באש גיהנום,
גופי זרים רוקדים לבד בתופת
האורות המתחלפים,
גופים ללא פנים נדחקים, נוגעים,
פורקים עול
ובוחלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|