|
סבי היה עיוור
הוא היה מספר לי
בשעות ערביים
על כסא הנדנדה במרפסת הקרמיקה
סיפורים אודות כל מה שקיים
ואינו קיים
הוא היה מסביר לי
כל מה שידעתי לשאול
וכשהייתי שואלת מה
צבע החיים
הוא היה עונה לי
שחור. |
|
|
אנחנו לבד.
תמיד לבד.
הכתיבה היא
הביחד של
כולנו.
תרופה ממכרת,
סם לא בשל-בשל
לחיים בעולם
הזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.