הערה קטנה לפני היצירה: בניגוד לרוב היצירות שלי, היצירה הזו
לא טומנת בחיקה שום מסר. אין בה שום מוסר השכל, למרות שזה יכול
להראות ככה. מוסר ההשכל דבילי לגמרי ולכן אין לייחס לו דבר.
בניגוד ליצירות האירוניות והבסורדיות שלי, שהן אלגוריות, או
בעלות מסר, זו לא.
היצירה הזו היא סתם יצירה משעשעת ולא יותר מכך.

פרק א'

"עדיף ציפור אחת ביד, מאשר שתיים על העץ" אמר ג'ורג שנייה לפני
שקפץ מהחלון, כשבידו עוף צלוי שהכין ג'י-ג'י לארוחת הערב.
ג'ורג נפל על הרגליים, ולכן לא מת. רק גופו התרסק מכפות
הרגליים עד הצוואר. ג'י-ג'י חשב להזמין אמבולנס, אך הוא לא מצא
את הפלאפון שלו באותו רגע. הוא התיישב מול התבנית הממולחת ובדק
עם אולי נפל איזה שוק מהעוף ונשאר בתבנית. אך לא היה שום שוק,
ג'י-ג'י היה עייף והלך לשכב על המיטה. ג'י-ג'י הרהר לעצמו כמה
חבל שהציפור הזאת לא עפה.
האמבולנס הגיע בעקבות קריאה של אחד מעוברי האורח. כאשר העלו את
ג'ורג על האלונקה, ג'י-ג'י חשב ללכת אל החלון ולצעוק להם
שיזרקו לו את העוף בחזרה. בזמן שהוא חשב את זה, הוא נזכר שעדיף
עוף אחד ביד, אך ג'י-ג'י העדיף לישון, והעוף נשאר למטה.

פרק ב'

ג'י-ג'י נכנס לחדרו של ג'ורג, בבית החולים, כשמבטו זועף. הוא
נעמד ליד מיטתו של ג'ורג ושתק. ג'ורג שהיה מגובס כולו, מכף רגל
ועד ראש, הביט בג'י ג'י בשמחה יחסית. השניים שתקו מספר דקות.
"זה בגלל העוף?", שאל ג'ורג. ג'י-ג'י לא השיב. "נו... אני
מצטער על זה, התגאתי בך על שהכנת אותו לבד, ולא שמתי לב
שהחזקתי בו" אמר ג'ורג. עכשיו ג'י-ג'י פתח את פיו: "אתה ידעת
שהכנתי אותו בשביל גליה, הלכה לנו הארוחה. לא היה עוף לא ביד,
ולא בצלחת." ג'ורג התנצל: "אני באמת מצטער, לא הייתה פה כוונה
להרוס לך את הערב." והמשיך את המשפט בנימה אחרת: "מה עם הגליה
הזאת, אתה זוכר מה אמרתי לך?". ג'י ג'י הסית את הנושא, שאליו
הגיע כל-כך הרבה פעמים בניגוד לרצונו, ואמר: "טוב, לא באתי
בשביל זה, האמת שאתה צריך לחתום לי על טופס. עשיתי תאונה עם
המכונית וצריך חתימה של בעל המכונית." "הייתי שמח לחתום לך,
אבל אני לא יכול להשתמש בידיים כרגע." ג'י ג'י כמעט התפרץ:
"אתה פשוט חרא של אבא, אתה הורס הכל, אתה מקשה לי על החיים",
ג'ורג התחנף: "ג'ורג ג'וניור... אתה יודע שאם הייתי יכול,
הייתי חותם לך, פשוט יש לי בעיה כרגע" ג'ורג ג'וניור התפרץ
בכעס נשלט: "נמאס לי. מהיום אני לא ג'ורג ג'וניור, אני רק
ג'וניור, אני מוריד ג'י אחת. מהיום קוראים לי "ג'י" ". ג'ורג
מלמל לעצמו: "זה יעבור לו, הוא לא יחזיק מעמד, זה מטופש להיקרא
על שם של אות".
לפני שג'י יצא מהדלת, הוא שאל את אביו: "אתה יודע מתי אמא
חוזרת?" ג'ורג השיב: "היא אמרה שהיא תחזור מאוחר" "עברו עשרה
ימים" אמר ג'י. "אל תדאג" ענה לו ג'ורג, והוסיף: "היא תמיד
חוזרת להביא משהו מהבית".
"נראה לי שהיא בוגדת בך" אמר ג'י ויצא מהדלת.

פרק ג'

"אני כבר שמונה דקות מחפשת אותך", אמרה רותי, אשתו של ג'ורג,
כשנכנסה לחדרו בבית החולים. כשסדרה את הז'קט שלה על הכיסא ליד
מיטתו של ג'ורג, הוסיפה: "לא יכולת לשלוח לי הודעה באיזה חדר
אתה?". ג'ורג נמנע מלהשיב, אך אמר בלי התרגשות מסוימת: "הבן
שלנו יודע שאת בוגדת" רותי תפסה את ידו של ג'ורג ואמרה: "אני
נשבעת לך, בכל היקר לי, שהפעם לא בגדתי בך עד הרגע ששמעתי
שקפצת מהחלון ואתה שוכב בבית חולים" בדיוק באותו רגע ממש,
במקום אחר, גליה אמרה לג'י בזמן שהסתכלה לתוך עיניו: "אני
נשבעת לך, בכל מאודי, שלא בגדתי בך עד לרגע בו נהינו חברים"
הפעם היה שוק. נשאר שוק אחד על הצלחת של גליה. מיד שעזבה, ג'י
תפס את השוק וזרק אותו מהחלון. הפעם לא היה צריך אמבולנס.

רותי קמה ממושבה ליד ג'ורג והתקשרה לג'י: "הי חמודי, חזרתי.
ראית שהשארתי לך אוכל במקרר?" "כן. הוא עדיין שם, כבר שבועיים"
ענה ג'י. "אל תאכל אותו, הוא בטח כבר מקולקל" "אני לא אוכל
אותו כי הוא מגעיל." אמר ג'י בחוסר סבלנות. "איך הלך רעיון
העבודה" התעניינה רותי. "היו כמה" ענה ג'י. "איך היה זה
שהצליח?" שאלה האם "לא היה אחד כזה" אמר ג'י באדישות.
רותי מלמלה לעצמה משהו על כך שזו תוצאה ישירה של האבא שלו,
ועוד תהתה איפה כשלה.
לאחר שלוש שניות של שתיקה, אמר ג'י: "אמא, אני סוגר את הטלפון"
רותי ענתה שהיא תבדוק עם אבא שלו רוצה להגיד לו משהו. ג'ורג
צעק משהו ממיטתו, כל-כך חזק, שג'י שמע אותו דרך הטלפון: "בני
תזכור: אל תיקח אותן גם יפות וגם מפורסמות. עדיף ציפור אחת ביד
מאשר שתיים על העץ".