עשן נעלם בתוך פס שקיעה סגול
שעה או דקה שלעולם לא תחזור
לא רוצה לחשוב עליך אבל גם זו מחשבה
יש דברים שצריך לשמור לעצמך

שלוש מילים נפלטות בקלות אל החלל
בקלות בלתי נסבלת, אתה יודע
אנשים כבר נסחו את כל מה שרצית
לומר ואת חלקן אף הלחינו
אבל מעשים מדברים חזק יותר ממילים
כשאתה
מתרץ תירוצים ולא מאפשר לחזור חזרה
אם זה כל כך פשוט אז למה זה רע
אולי עכשיו אני מבינה..

ימה של דמעות סוערת במרכז שמורה שקטה ומוגנת
היטב
אך הסכר לא נפרץ
ואני על רפסודה ישנה מתפרקת
מנסה לברוח
מהגלים


כשאינטואיציות כושלות וטיפות גואות
זוג כוכבים ירוקים דולפים למשמע סמפוניה של רגשות
ברבור שחור התעופף ונעלם אל תוך היער
אולי הוא מחפש את מי שהיית
אולי גם הוא
בורח
ממני


ככה זה כשחשוך