|
לא נותרו בי כבר דמעות
לבכות על העבר
לא נותרו בי רגשות
לכאוב, לכעוס כבר
לא נותרו בי געגועים
לילדה שהייתי לפני
לא נותרו בי כאבים
על מה שקרה אחרי
כמו הכל מת בפנים
ואין עוד דבר מלבד
כמו הכל אבוד כבר
ואני - אני נותרתי לבד. |
|
|
חרא הקידמה הזו.
חרא.
פעם זה היה
"רוצה לבוא אלי
לשמוע
תקליטים?"
היתה אומרת "שלח
לי את האמפי
3".
היום אם אומרים
לה "רוצה לבוא
אלי לקרוא את
הסיפורים שאני
כותב?" היא
תגיד
"את הסיפורים
הקצרים שלך אני
אקרא בבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.