יוצא לי לגלות איך זה להסתובב אתי
עם יד אחת בכיס כשהשנייה בודקת מי אני
גם את כבר לא מוקפת בהמון של אנשים
אך הם הבטיחו עוד לבוא, כי הם זמנים יותר קשים
אז מה אם אין לי כוח, אין לי כוח לרחם
אולי את שוב צודקת כשבחרת להיעלם
ולא לומר על זה מילה, הספקת לשכוח לדבר
אני כותב עוד מכתבים אבל במקום לשלוח קל לי לוותר
אני והקירות לאט הולכים ומתקרבים
והדלת מבטיחה שמעברה ימים טובים
זה עוד מעט מגיע, הוא כבר לא, ואת לבד
אבל אל תדפקי אצלי כי אין כאן אף אחד
ואין טעם שוב לבכות כי כלום אותי כבר לא ישיב
מהר מאוד את תגלי עד כמה טוב הקיר מקשיב
אני כבר מיודד עם כל החפצים שלי
עם יד אחת בכיס כשהשנייה בודקת מי אני
והכבשים מהספירה לא מצטרפים לאחרים
בגלל שיש בחדר עוד כל-כך הרבה מקום, הם נשארים
אני והקירות צמודים, יותר מדי קרובים
הדלת מבטיחה שמעברה ימים יותר טובים
אני והקירות חולקים את כל הרגעים
הדלת מבטיחה שמעברה ימים טובים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.