|
הולכת עם הראש מופנה לאדמה
מחפשת בין מדבר לשמיים
קצת נחמה
שוברת את עצמי
לבדוק את הכאב
ואור השמש לא חזר והתקרב
שוכבת על רצפת עפר
קרה ויבשה
אור הירח
זורח בעיניי
הכוכבים שטים
בחלומותיי
שקעתי עם הקור
נשמתי עם הרוח
ברחתי לי במחשבותיי
למקום בטוח |
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.