בבוקר שאחרי
אני אוספת את החפצים שלי קרוב אלי
בודקת אולי השארת,
שכחת חלק ממך
אני שואפת עמוק ריחות של אתמול
מפהקת אותך אל תוכי
אתה לא כאן איתי הבוקר,
אבל
העיניים שלי עדיין עצומות
ובצד האחורי של העפעפיים אתה עדיין כאן.
בבוקר שאחרי אני מוזגת
כוס קפה גם בשבילך
שתי כפיות סוכר אחרי המים והערבוב,
כפית גדושה קפה.
שתי כפיות סוכר אחרי הצעקות והשתיקות
כפית גדושה צער.
אני מיישרת את הסדינים שהתקמטו, בבוקר שאחרי.
מסדרת את הכרים - אחד, שניים ושלושה,
כדי שיהיה לך נוח כשתחזור הביתה.
אני מניחה את השלט במקום שלו על השרפרף,
כדי שיהיה לך זמין כשתחזור הביתה.
אני יוצאת מהבית ונועלת את הדלת,
כדי שיהיה לך שקט כאן בבית - בלעדי.
ואני הולכת.
1999 |
