|
לו רק יכולתי
הייתי עוטפת אותך באהבתי
כולאת מבטך במבטי
מוחה דמעתך מלחיי.
בוחרת בנתיב אהבתך
לקול צלילים ענוגים
שיפלחו שתיקה כואבת.
לו רק יכולתי
דמותך מעיניי להסיר
רטט קולך לשכוח
הייתי הולכת הרחק,
לך לא להכאיב.
לשזור בלבך פריחות אביב
לגרש שלכת מלבך. |
|
|
זקנים ותינוקות.
הם אותו דבר.
שניהם קטנים,
שניהם צועקים,
שניהם מקומטים,
שניהם לא שומעים
שומדבר, שניהם
מתעוררים באמצע
הלילה בלי שום
סיבה, את שניהם
צריך להאכיל
בגרבר, ולשניהם
צריך להחליף
חיתול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.