דרך המגורשים / פרחי עכו המדממים |
שיח הוורד הלבן
צמח מחוטרים שנטל אבי
מבית המוכתר.
זה שזכר מאדמת עכו
להביא צמחים
להניח פרחים
ככתרים בלבבות
שרידי זיכרונות
בוסתנים וריחות
בתים
נטועים מונחים
בצוק הזמנים
מטעים
של ורדים
משא אבנים
בטעם מי ורדים
היו משיחים
אודות אותם צמחים
בלבנון
שהיו עולים וצומחים
כקולות פעמון
וצליליו נדירים מתפזרים
בהדהוד ענבלים
והם גדלים משתרגים
להמונים בנימים
בשלל גוונים
משנה לעונה
באביב עולים
כפרחי תינוקות רכים
מי שראו בפרחים
והם מניצים עולים לבנים;
היו נוטלים מהשובך
שתי יונים הומיות
ושוחטים
על לבבות כותרת
וניצת הפרחים
אז היו הדמים נוטפים
היינו ילדים מטפטפים
וחורטים
צבעים אדומים
ציוויים לעשות מכחולים
לחרבות
לצבוע פרחים לבנים
ללהבים
המשנים גוונים לאדומים
היו הפרחים בוכים
זולגים מדממים
דם יונים
על כורחם פורחים
לאדומים
געגועים לעוף השמיים
השט באין כנפיים
מעל ים המים הגדולים
והשמש צובעת בהם
דמדומים
געגועים הומים
המתגלגלים ומתנפצים
גלים
במחזור הזמנים
וחוזרים
לעבר החופים
הדים
מעידים בין העונות
האומרות
זיכרונות שבועת
ונדרים
תפילות כוונות
שאינן נענות;
חומות אבני עכו
הלומות
ונאלמות
נעולות
לחלומות
תרגום מערבית:אדם קדם
מאת: ווליד מאהר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|