פעם הייתי נמלה מקושרת,
כזו הרוקמת בשיירות
בחיכוך מחושים ובלחיצות ראש
מזימות לסוכר פירות.

הייתי חוככת בדעתי ומכחכחת אותה בפני השאר.
קוראת לפירוק המשא, ואבחון:
מה חשוב ומה מיותר.

ברקמת המגע המזמזמת בשקט, הייתי
שופעת נשיקות מידע
וזו מאחור בטחה בי תמיד שזו מלפני
בשטח מוגדר.


כעת אני נמלה רוקדת בשני
מעגלים מצטלבים.
אחד בשבילי ושני לאלמונית שאולי
תישק לי בדרך
שאולי
בדרך הישר נלך.

אלמונית לא מגיעה ואני מרחיבה מעגלי
עד קצות הבלטה.
לרגעים חשה את התהום תחתי,
פעורה בסבלנות.



(סוף 2004 )