עיננו מכוסות
ידינו מושטות קדימה
מחפשות, קצה של משהו
של מישהו
לגעת,
לחבר ולחכות
שריח הגשם ישיג אותנו
וישטוף את המחנק
דקות דקות, בצעקות
איך הרחקנו כל כך
איך טעינו, בדרך
שהיתה רחבה ופתוחה לפנינו
מעיוורון או מטמטום
מיהירות או שכחה
אבדנו
שוב ושוב מאמינים
בנחש עדן מפתה
מתפתלים לקראתו
לא שואלים
מה שלא נוח לראות
ולא יודעים
איך הרחקנו כל כך
איך טעינו, בדרך
שהיתה רחבה ופתוחה לפנינו
מעיוורון או מטמטום
מיהירות או שכחה
אבדנו
והנה הגיע
גשם של בוקר להעיר
להזכיר, שעוד אפשר לנשום
שטף את הלילה ממני
ועבר דקות,
להעיר עוד מישהו שמחכה לנס שלו |
