גילי קים / משברשגרה |
עד מתי אשא עימי תחושות אשמה?
הרי אני זו אני ולא יכלתי למי שאתה.
אוח האהבה, תפסה אותי בציפורניה והשליכני
לאותה בדידות משוועת, מתמדת.
ואתה, ניצלת.
האם תכתוב עלי שירים?
האם תזיל עלי דמעה?
כל זה אין הוא אלא הבלים
שכן את בדידותי אף אחד לא יגזול ממני
מסתבר
אף לא אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|