תום קורן / נורה |
והנורה נשרפה.
לא יודע למה.
אולי נמאס לה, להאיר.
לא בפיצוץ, היא גוועה.
קודם עמעמה
אחר כך דמדמה
ואז
אפילו מכתב לא השאירה.
וגם אם הייתה משאירה,
מי יכול
לקרוא בחושך.
לא שמש הייתה, רק נורה;
וקשתות לא זרחו בקרניה.
אך שלי היא הייתה, בהירה,
ואני בקרניה זרחתי.
ועכשיו, כה חשוך;
אבל לא נורא.
יש בקופסא
עוד נורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|