סליחה על האיכות?


זה היה יום שישי אחר הצהריים
שתיתי כוס חלב
תפסתי את המטאטא והתלתי לנקות
נזכרתי ביום הראשון שניפגשנו בעבודה ,איך לימדדתי אותי לטטות
חלש שהאבק לא יעוף לעניים של הלקוחות היקרים
מה בעצם איכפת לי? הם כלכך אדישים
לא יודעם לאמר שלום
או לאמר מילה
זה כמו מילחמה פה
באמצע חנות פירות וירקות
רק שהעניין הוא שאני לא רוצה לקחת רובה ולירות
נה נה נה נה נה ....
את רוצה שאזרוק עליך תפוח? או עגבניה?? זה איך שבא לך
אוף איזה קרציה לפחות תהיה נחמדה טיפה..

זה היה יום ראשון בהצריים
הטלפון של החנות צילצל
''שלום פירות וירקות ''אמרתי
ומישהי אמרה
''הלוו הלו,? שומעת? אני רוצה חמישה חסות ארבעה מלפפונים
חמישה! לא שישה! שמונה סליחה !
ומישמשים יש לכם ?
איך הם?
''די טובים''
אז אולי תבקשי ממישהו שיטעם או אולי תטעמי אחד?!!''
הנחתי את השפופרת עצמתי עיני
רציתי לברוח
לבית  קטן על הר
עם הרבה תרנגולות ''קו קו קורוקו''
גיטרות ונמלות(נמלים נו !)
סתם אני צוחקת
שלא אשמע מתלוננת
אוי אוי אויוו
אני אוהבת לעבוד

לראות אנשים איך שהם בוחרים את המוצרים שלהם
לאן הם כלכך ממהרים
ובמה הם ככככלכלך עסוקים אה?