תרגיל בשירה וגעגוע
הולכת אחרי וזוכרת אותך,
זוג נעליים לבנות
מוטלות ליד המחשב
באין חפץ.
כאן עצרתי לראותך דמותך במראה
והנעליים היו לי לרועץ.
הולכת אחרי וזוכרת אותך,
הכוס ששפתייך לגמו ממנה
מונחת ליד הספה בסלון,
זוכרת טעמך.
והכוס שלי כבר בכיור
שוכחת טעמי ממך.
והחתול מתבונן בי ושואל
"לאן היא נעלמה?"
ושנינו מבכים את העדרך.
תרגיל בשירה ולשכוח
כשתבואי,
אני אקלף לך אבוקדו
ואזרה עליו הרבה מלח.
ולידו אני אשים כמה זיתים
בלי חרצנים.
אח"כ נתנשק על הספה בסלון,
נשיקות עם טעם של אוכל
וכמו ילדות קטנות נחליט שבמיטה יותר נוח.
במיטה אני אנשק לצווארך
לעינייך, אנשוף באוזנך
נשימה חמימה.
את שתי ידיי אניח על שדייך
מתבוננת על הקווים
שידיי מתוות
על הפטמות.
נעשה אהבה בשקט.
ואח"כ,
אני אכסה אותך בשמיכת הפוך,
אשק למצחך
ואלך לישון על הספה בסלון.
בשביל לשכוח.
תרגיל בשירה וכאב
כשקמתי בבוקר,
הסתכלתי על הטלפון
במבט מאשים.
והוא, בעקשנות,
לא הראה אף שיחה ממך.
אחר כך הכנתי לך חביתה,
וגם טוסט עם גבינה צהובה
ומזגתי שוקו חם
לספל הכתום.
את הדלת השארתי פתוחה,
כדי שתוכלי להיכנס
ולהפתיע אותי,
כמו פעם.
כמו תמיד.
בצהריים לקחתי את החביתה
ונתתי אותה לחתול.
הוא אוהב חביתה.
תרגיל בשירה ותשוקה
אתמול בלילה אהבתי אותך ברעש,
היד הנכנסת למקומות חמימים ורכים
מעבירה בי גלים של צמרמורת
נעימה.
הידיים התוו מעגלים
על הפטמות שנזקרו למולך
כמבקשות.
וגופי רעד משתוקק.
כשהיד הקרה
טבעה במרכזי החם,
גנחתי בשבילך,
אנחה עמוקה של אושר.
כדי שתדעי.
שלא תצטרכי לנחש,
אהבתי.
אח"כ התכסיתי בשמיכה
וכיביתי את האור.
חבל שלא היית שם
איתי כדי לדעת. |