אתה קורא אותי כמו כף יד,
קוים מתפצלים בצמתים חשוכות
והציפורניים שננעצו בך,
לא משאירות סימני קריאה, או בכלל,
עדיין נעוצות.

אלים, אלים -
אתה ידעונית מריחה מקטורת,
אפלולית ומאנפפת:
אני, בצועניה זקנה.
בגודל שלך, יש וזה קומי, יש ומפחיד.
ואלים.
אין לך מושג על מה אתה מדבר.

יד לכף,
קורא אתה אותי.
חושך בצומת שמתפצלת לקוים.
בך ננעצו ציפורניים בכלל?
או שאף סימן קריאה לא נותר?
בי הן נעוצות עדיין.
קטורת שריחה כידעוני שהינך,
מאנפף
אפלולי,
זקן צועני.
פחד יש וגם קומדיה
בגודל שלך
מילא
מדבר אתה
על מה?
זיון?
מושג אין לך,
זיון בטח שלא.

זה התחיל כשהוא טען שזה שיר די גרוע, והמשיך כשהוא ניסה,
והצליח, להוכיח לי שאפשר להפוך לחלוטין את סדר המילים, וכהדרן
לשלב בו את המילה "זיון".