|
רציתי לתת לך
לנבור בנבכי נפשי
אך לא מצאתי את האומץ
לפתוח דלת
לשחרר לחופשי
את אותם עורקים חבויים
עיניים עצומות
מגירות נעולות
ולא יכולתי לתת לך
להכיר מבפנים
עבר זמן רב מדי
ואין לי הכח לפרוץ מנעולים כבדים
ששמתי אני
להגן ולשמור
תמיד לסגור
שאיש לא ידע
שאיש לא יזכור
את הדברים שמתחבאים
סוגרים את עצמם בתיבות סודיות
בחדרי חדרים
שאיש לא יראה לעולם
את כל מה
שבפנים. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.