[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גפן שובל
/
לובי

1)
לובי של מלון קטן שעת בוקר.
אוסקר - בעל המלון, בן 45 לבוש בחולצת טריקו וג'ינס, מסדר
מסמכים.
נכנסת חן - המנקה, בת 27, רזה וגבוהה, לובשת מכנסיים שחורים
רחבים וחולצה שחורה.

ח: אהלן.
א: באת מוקדם היום.
ח: זה לא טוב?
א: בסדר גמור, להכין לך קפה?
ח: לא, לא תודה.
א: תשתי קפה מאמי שלא תתייבשי.
ח: מה אתה רוצה ממני?
א: כלום, שום דבר, מה יש לך היום כועסת כזו...
ח: מה אכפת לך שאני כועסת?
א: טוב אני רואה שאי אפשר לדבר איתך היום.
ח: למה אי אפשר? טוב אני מצטערת, דבר.
א: רציתי להזמין אותך למסיבת יום ההולדת שלי.
ח: אהה, יום ההולדת שלך?
א: כן.
ח: אתה מזמין אותי?
א: כן, למה לא? אנחנו עושים פה פריסה כל הצוות עוד שעתיים.
ח: אה.
א: מה אה, תאחלי מזל טוב.
ח: מזל טוב, מזל טוב. בן כמה תהיה?
א: 45.
ח: אה...
א: לא גיל יפה?
ח: כן, אתה בכלל לא נראה בן 45.
א: תודה... (מתחיל לרקוד בחדר) היום יש לי מצב רוח מזה טוב...
תרקדי איתי?
ח: לא, לא..
א: לכבוד חתן היומולדת... נו בואי.. קצת להזיז את התחת יוריד
לך ישר את החומץ מהפרצוף.
ח: אין לי חשק באמת אוסקר.
א: אוקי הבנתי... (שם מוזיקה רוקד לבד, מפזם).
ח:  אוסקר, אני מנסה לנקות פה.
א: חכי, גם ככה הכול יתלכלך מהפריסה.
ח:  (לוקחת דלי כדי לנקות, שופכת מים ועוברת עם המגב, משפריצה
עליו קצת מים בטעות).
א: מנסה לקרר אותי הא? טוב, טוב זה הגיע לי לא?
ח: מגיע לך (בודקת את התגובה שלו לזה ומחייכת). טוב, עכשיו אני
חייבת לך ריקוד.
א: ידעתי שאני אפשיר אותך בסוף. (רוקדים)
ח: דווקא די נחמד.
א: אמרתי לך שזה יפשיר אותך, ככה זה נשים קרות וחמוצות.
ח:  זה מה שאתה חושב על נשים?
א: נו די לא התכוונתי, בחיי את בדיוק כמו גרושתי.
ח: (מתרחקת) זו לא בדיוק המחמאה הכי יפה ששמעתי.
א: צודקת. תראי אני מצטער. היא אישה יפה מאוד. כן, מאוד מאוד
יפה.
ח: (תופסת את המגב)  אוסקר די, אין לך מה לעשות רק להפריע לי
לעבוד?
א: אם אני כל כך מפריע אני אלך.
ח: קצת מפריע עם כל הריקודים שלך על הבוקר, אבל זה המקום שלך
והיומולדת שלך, אני לא אגיד לך מה לעשות.
א: טוב אני לא יודע למה קמת כל כך חמוצה הבוקר, בכול אופן את
עדיין מוזמנת לפריסה. תבואי, תבואי, לא תבואי, לא תבואי. תהיה
עוגה.
ח: איזו עוגה?
א: שוקולד.
ח: אני לא אוכלת שוקולד.
א: למה?
ח: זה עושה לי חצ'קונים.
א: שטויות...
ח: זה לא שטויות.
א: טוב אז יאללה...
ח: אוסקר...
א: כן.
ח: מה אתה רוצה ליומולדת?
א: מה זאת אומרת?
ח: מתנה.
א: אני לא צריך כלום, חבל על הכסף שלך.
ח: לא חבל, אני רוצה לקנות לך מתנה. אתה לא רוצה?
א: (צוחק) רק תבואי לפריסה.
ח: לא, אבל אני רוצה לקנות לך מתנה, משהו ליומולדת... ואני
חושבת על זה ואין לי מושג מה לקנות לך, אז פשוט תגיד לי כבר מה
אתה רוצה ליומולדת.
א: שתפסיקי להיות חמוצה בעבודה.
ח: די אוסקר...
א: טוב אני רוצה... אני באמת לא צריך כלום מותק.
ח: אל תקרא לי מותק.
א: טוב עם הגישה הזו אני באמת לא צריך כלום.
ח: מצטערת. אוף אוסקר אני מצטערת שאני כזו מגעילה אליך.
א: מה נחת עליך?
ח: זה לא ממש עניינך.
א: צודקת, טוב אז מה אני רוצה שתתני לי ליומולדת? אני באמת לא
יודע... קצפת.
ח: בגילך?
א: אני ילד מגודל.
ח: די אוסקר משהו שאתה באמת רוצה.
א: נשיקה.
ח: ממני?
א: כן.
(שתיקה)
ח: אוסקר ,אני לא מרגישה טוב... אני באמת רציתי לבוא לפריסה
שלך.
א: זה בסדר שטויות לכי הביתה.
ח: אולר זה בסדר?
א: פותחן בקבוקים.
ח: אוקי.
א: חן, אני לא התכוונתי באמת לעניין הנשיקה.
ח: אני יודעת.
א: תרגישי טוב.  
ח: (מסתכלת עליו ממוללת את קצות החולצה. יוצאת)

2)
(הלובי שעת צהרים)
חן -  עוברת עם סמרטוט יבש.
נכנסת נילי - אסופה ומסודרת.
נ: הי מותק.
ח': הי מה את עושה פה.
נ: באתי לבקר אותך.
(מתחבקות, ח' מתחילה לבכות)
ח': אני לא יכולה ככה יותר אני פשוט לא יכולה ככה יותר.
נ: די, די מתוקה.
ח: (שוטפת את הסמרטוט)
נ': את נפגשת היום עם אריאל?
ח': מה לא סיפרתי לך, נפרדתי ממנו.
נ': מה? למה?
ח': הוא הגעיל אותי.
נ': מה הוא עשה.
ח': לא יודעת.
נ': דיברת על זה עם תמר?
ח': לא, לא כל דבר אני חייבת לחלוק עם הפסיכולוגית שלי. אני
מאוד אוהבת אותה, היא מאוד נחמדה, אבל מה היא כבר מבינה, מה?
חוץ מזה את יודעת שכל מה שאני מספרת לה עובר ישר לאמא שלי?
נ': לא נראה לי, יש עניין כזה של סודיות בטיפול.
ח: אולי את צודקת. כן את צודקת. אבל לא נראה לי שהיא יכולה
לעזור.
נ: נראה לי שהיא מספיק מוסמכת לטפל בדברים כאלה מאמי, את לא
היחידה עם בעיות. מה שבטוח שהיא יודעת יותר ממני, מה אני
יודעת?
ח': לא, את לא יודעת, אז תעופי לי מהפרצוף שרמוטה.
נ': תרגיעי, תרגיעי אני לא מוכנה שידברו אליי ככה. אפשר לחשוב
מי את יא חולת נפש אחת, כולה ילדה מפונקת של אמא ואבא שהכל
נתנו לה על מגש של כסף, בסוף את תישארי לבד מותק ותזדקני לבד.

ח': (בוכה)
נ': לא התכוונתי... די, די.
ח': (מוחה את הדמעות, מסיימת לעבור עם המגב, שותה את הקפה) זה
הוא הכין לי.
נ: מי?
ח: אוסקר.
נ: מקסים.
ח:  אני קמה בבוקר עם בחילה, אני באה לפה והוא עושה לי בחילה
מרוב שהוא מקסים. אני כל כך רוצה לקום בבוקר בין הזרועות שלו.
להכין לו קפה, אבל זה חולני את מבינה. חולני...
נ': אולי באמת כדאי שתתפטרי מאמי? מה את אומרת? (מחייכת)
ח': עכשיו נרגעתי קצת.
נ: יופי.
ח': כי חייכת, זה גרם לי תחושה נעימה.
נ': מתוקה שלי את חייבת לאסוף את עצמך בידיים.
ח': כן את צודקת. (לוקחת את הסמרטוט, שוטפת אותו, מניחה את
הדלי בפינה. מסתכלת שהכול נקי, מסתכלת על נ', מסתכלת על הלובי)
אני חושבת שאני יודעת מה לעשות.
נ: את בטוחה שתהיי בסדר?
ח': (מהנהנת)
(נ' יוצאת)

3) (הלובי, מיד לאחר מכן)
ח': (מסתכלת במראה) חלמתי שאני באה לעבודה, כמו כל יום, כרגיל.
אוסקר שם. הוא מחייך, מקסים. אני באה אליו ואם כול האומץ
שבעולם מנשקת אותו על הפה. הוא מתלהב, אנחנו מתחילים להתפשט.
אני באה לרדת לו ומגלה שהרגליים שלו נראות כמו רגליים של איש
בן 70 והזין שלו לא עומד ומקומט ומסריח. ואני מסתכלת למעלה
בהפתעה ואוסקר מחייך אליי. אני יורדת לו, זה מגעיל. הוא משתין
לי בפה, ואחר כך מבקש לדפוק אותי בתחת ואני לא רוצה אבל הוא
מכריח ופתאום עומד לו כזה ענק שאני מרגישה כמו שיפוד. ואז אז
הוא נהיה אדום ומניח שטרות של 200 שקל על האסלה אני קמה קצת
המומה. אני מסריחה משירותים ציבוריים ושפיך ופיפי. בא לי
להקיא. אני רואה את הכסף. אני בורחת. הוא רודף אחריי," שכחת
לקחת את המשכורת"  והוא נהיה עוד יותר אדום ומתנפח כמו בלון
פורח והוא עף מעליי עם הכסף ומפיל אותו עליי וצוחק.

(שומעים את אוסקר נכנס הוא מפזם שיר רומנטי כלשהו)

ח: (מיישרת את השמלה, מסדרת את השער)
(נכנס א', ח' מפסיקה מייד את פעולתה)
א': איזה יופי ניקית פה!
ח': אני שמחה שזה טוב בעיניך.
א: (עומד לצאת)
ח: רגע אוסקר, יש לי משהו לומר לך.
א': משהו חשוב מתוקה? כי יש לי פגישת עסקים דחופה עכשיו.
ח': לא.
א: (יוצא)
ח': מחר, מחר אני אגיד לו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הי חבר, רוצה
לקנות אויר
בשקל?




בעוד כמה שנים,
זאת לא תהיה
בדיחה.
היפית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/7/06 13:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גפן שובל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה