על הדרך עולה,
המתפתלת אליך
פיתולי נפשי
מפשירים לאיטם.
נפתחים שעריו
של הלב ההומה
וזכרונות עמומים
נקראים לפניו.
לו יכולתי -
צמיד של זהב
ושל קודש
לעלות לזכרון לפניך,
לענוד על ידי
למזכרת עולם -
אורות שזרחו
בי, ואבדו בדרכם.
כאיל עלי מים
מתרפקת כעת,
על הדרך הזו
שעברה בתוכי
ולעת ערב רואה
את ליבי מתעורר
לקול דודי שסוף סוף
על דלתי מתדפק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.