לי לך / גן נעול |
גן נעול
הולך ממני
רצוא ושוב.
אינני מתעקשת
לאחוז בו,
ידי כבר ידעה
את מכאוב
הפרידה.
קולותיו וברקיו
נדמו,
אינני רואה -
השער פתוח
לרווחה
ורק אני -
עודני
בפתח
נסגרת בשתיקה.
גני הנעול
מתהלך לרוח יום
ובתוכו -
אני נעולה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|