א. רעות / אתה |
על הדשא ההוא שם
התוודינו לראשונה,
הוציאנו את רזי אהבתנו מהשק,
מגמגמים כבתולים,
מסמיקים
וטועמים.
זוכר,
על הדשא ההוא שם
הוצאנו את מרירותנו הדפרסיבית,
את כנות שתיקתנו,
הדיסטנס המודחק שדבק בשנינו.
יודע,
איך איבדנו הכול ושנינו
כזרים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|