|
לפעמים כשאני חושב
שאני גדל ביום
אז אני ניחנק
כי אני מיתקרב לסוף
לפעמים כשהראש בעננים
אז אני צונח
מהתופעה ההיא
לגדול...
אנחנו כאן ברכבת האשליות
סגורים בתוך תחושה של בדידות
וכאן ברכבת ההזיות
לא תמיד מצליחים לנשום
אויר צלול
כולנו מדחיקים את המוות
כי כולנו פוחדים
כולנו מסובבים את הראש
אחד לשני
כי אנחנו כאן לבד
ולא יציל אותנו אף אחד
מהתופעה חיים
אנחנו כאן ברכבת האשליות
סגורים בתוך תחושה של בדידות
וכאן ברכבת ההזיות
לא תמיד מצליחים לנשום
אויר צלול. |
|
|
וישכב חרגול
דואב על הקרקע
ויטמון ראשו
ומחושיו בחול,
ותבוא אליו
ניצן, חברתו
הגוצה והמכוערת.
ותאמר לו: אין
מערכת היחסים
שלנו כתמול
שלשום, אני
עוזבת לטובת
בלגי שפגשתי
באינטרנט
ויצהל חרגול
ויירפאו כל
מכאוביו באחת
ויתפלל לזה
שמאשר: ברוך אתה
המוציא סלוגנים
מן הארץ, וכמו
כן המלוה לי
חמישים שקלים
כסף, להחזרה עד
סוף החודש ללא
ריבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.