ל. דוריס / רוצה |
זה רק מתחיל
מחר אני יוצא אל המסע
ובחלוף הליל
אשאף לי קצת אוויר
אשתוק
ואז אבלע את הכמוסה
זה לא מתחיל זה מתעכב
יושב ומחכה להשפלה
כמו נחש שמסתאב
יורק לי בפרצוף ובנשמה
חיים במגירה
בלי שם בלי צורה
הייתי פעם גבר של ילדה
גדולה
היום אני חייזר
תואם חיה והכלאה
אם פעם יחפשו את המקור
צרה צרורה
צועד אל פי תהום
ולא נופל
עדיין
מישהו מחזיק אותי
בין ארץ לביניים
רוצה ליפול להיות אישה
ולהרגיש
רוצה לחמוד רוצה לשדוד
לבכות לאיש
להיות אדיש?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|