למה תשכבי על מיטה לא שלך ותבהי בתקרה ללא סוף
את בטח רוצה לקום וללכת
הגוף אומר לך "לא"
התודעה שלך מתפזרת בחדר לא שלך
(ההרגשה היא כמו להיות בשיר של יונה וולך)
למה לך לשכב במיטה לא שלך לבד
קחי לך רגש ותחושה תערבבי אותם יחד
תזריקי אותם ישר לוריד הגדול בצוואר
התודעה שלך תחזור אלייך, תחזיקי בה חזק ואל תרפי מהמזרק
הגוף שלך יגיד לך "כן".

תקומי ממיטה לא שלך
תתקדמי כבר לדלת.
תפתחי אותה תצאי למסדרון
תנעלי אחרייך ותתחילי ללכת.
בדרך למקום אחר תזרקי את המפתח לאחת הצפרדעים הירוקות.

את שטה בנהר הרגשות הזה וחוצה בו
אוקיאנוסים רבים.
לכולם יש טעם מלוח וצבעים דומים.
החלטת לקפוץ לנהר הסמיך קפיצת ראש ונחתת לא טוב.
כמו בנגיסת תפוח עסיסי שלאחריה בא הריקבון.
תירקי את הרגש הזה ותשטפי את הפה
ממה שהצטבר בו מזמן
תירקי כמו שיורקים אותך לא משנה לאן.

הייתי מנגנת לך סרנאדה תחת החלון
אם אצבעותיי לא היו קשות ומאובנות.
הייתי פורטת על הורידים הדקים שמאכלס הרגש שלך
ויוצרת לך עורקים חדשים ונימים שעוד לא שמעת.
הרגש שלך התפזר כבר מזמן
לאחרונה הוא נראה צף על פני שטח רחב עם צבע מלוכלך.
יש בו ירוק וצהוב
אדום ושחור
למה אין לך כחול?

שבי בנחת, תירגעי
העץ הגדול שתחתיו את עומדת לא מונח שם סתם
מישהו שתל אותו מזמן.
הרוח שנושבת ופורמת לך את השיער לא נושבת בגללך
יש לה מטרה אחרת.
קחי נשימה ממה ששכחת
את האפיזודה הזו תעברי כמו את כולן
את היא אחת מתחת לעץ הזה
שתולה בחיים שתולה לא בזמן.