פנינה אל / היו לילות |
וריח זיכרונם עוד
מעיר בי מתיקות
קרירות מדרכות תחת רגליים יחפות
דיבורי סרק נלחשים
ורחשי עצים מלווים במבטם
עד נעלמנו מעבר לפינה
וסקרנות וציפייה מתערבלות בקרביים
ריחות אורנים ואקליפטוס אוחזי ידיים
ואנחנו כך נדמה
אוחזי נפש חפצה
היו לילות
פנסי נפש האירו ותו לא
טיפות טל התעבו ורוו
ושבילים נפתחו עבורנו חרש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|