היכן את דמעה?
חסרת לי קמעה.
חיזרי אלי, צועק תחינה
שוב כמו פעם לפני שינה.

עברו ימים רעים,
שבהם קיללתיך וגירשתיך.
עברו זמנים קשים,
שהיית לי דבר מביך.

אייך דמעה? אייך?
כלום לא נראה כמו פעם.
געגוע, מחכה לשובך
שתרטיבי כך לחיי בנועם.

כי את תמיד איתי,
כשכואב לי.
לוכדת את צערי
המלוח בטיפות.

כשאת באה בלי משים,
כשסבבי עוד אנשים,
שוב מקלל אני אותך,
ומנגבך כמשהו מלכולך.

אך אני אוהב אותך,
לא התכוונתי לסלקך.
עכשיו אני צריך כל כך,
את זוהר נוכחותך.

חזרי אלי דמעה,
חסרת לי קמעה.

נשמתי תרה אחריך
בקצוות תבל חיפשה,
שאלה אגלי הטל
ורסיסי גלים שבורים.

פנתה היא למטר
ולמי נהר צלולים,
אך לשווא החיפושים
כי את נמצאת אי שם בפנים.

נבעי מתוכי דמעה,
חסרת לי קמעה.