המוטו שלו היה "אם תישן, שום דבר רע לא יאונה לך"
כולם קראו לו "דוד הישן", וזה לא כ"כ מפתיע, שהוא תמיד היה
ישן. וכשלא היה ישן, הוא היה חושב. חושב מחשבות אובדניות על
גורלו המר.
כולם שכנעו את דוד הישן ללכת לטיפול, אבל הוא פחד. לדוד הישן
היו חרדות.
חרדות מחיידקים,מאנשים, מתחבורה ציבורית, מחושך, מקונוסים
צהובים...
זה היה ביום ההוא, שדוד הישן חלם על ידיעה שהתפרסמה בעיתון.
הכתב פרסם תאריך יעד מחושב ומדעי לסוף העולם.
כשדוד הישן התעורר, הוא הבין שהוא עדיין לא מוכן למות, פשוט
לא! דוד לא הספיק שום דבר בחיים... אפילו יציאה מפתח ביתו
הייתה מאורע נדיר.
אז הוא התחיל לבכות, והוא בכה ובכה ובכה...
עד שתאריך היעד לסוף העולם הגיע. דוד מת, הוא שיפד את עצמו על
קונוס צהוב. הוא החליט לחדול מהפסיביות שלו... הוא הבין שהוא
הפסיד את כל החיים שלו בגלל מחשבות על גורלו המר, לכן, לא היה
מוכן שהגורל יהיה זה שיטול את חיו.
דוד מת. מת, ואף אחד לא הרגיש. מישהו אפילו אמר פעם בקול "דוד
חי, אבל רק בשביל למות".
זה בוודאי המשפט שמסכם לו את החיים. |