הכל עמד לפתע, מצאתי אותך
אחרי נצח, ליבי רוצה בך כל כך
עיני דומעות משום חולות נודדים
אסור למצמץ בשל רוחות קדים.
שנים של כאב ואיש אינו מבחין
ליבי צמא, מימיי עיניי אותו מרווים
הנה עומדת את, מישירה אלי מבט
כמו חזיון תעתועים, מסנוור חושים.
עיניי אינן רואות, עייפות הן וטרודות
אפי אינו מרגיש עוד ניחוח צווארך
את ידי להושיט לך איני יכול ובכל זאת,
ליבי חש בך הולם, הוא לקראתך.
אפסו כוחותיי, נעלמו כאביי
מקסמך שהטלת עלי בחמלה
שרוע לרגליך, שלך הם חיי
שאי אל השמים למעני תפילה.
כרעי נא על ברך, קרבי אלי
שימי ראשי על כתפך,
להתנחם לרגע, ללחוש וידויי
לשמוח קצת על שובך.
עיני עייפות ובשמים כוכבים
נעצמות אט אט, וידי הפצועה
מידך לא מרפה, כאילו מבקשת
הבטחה, שתהיי פה מחר, אהובה. |
