אני רוצה שמכונית גדולה, עדיף ג'יפ, דיפנדר מונמך, עם כננת,
ידרוס אותך.
הלוואי שהוא יפגע בך כל כך חזק שתעוף קיבינימט, אבל לא
קיבינימט קרוב אלא אחד שתמרח בו על הרצפה ממש רחוק.

אני רוצה שהוא ימשיך באדום ברמזור ויעלה עלייך הלוך וחזור.
רעשי פיקפק חזקים של ריסוק עמוד השדרה שלך ישמעו,
מהלב שלך יצא רק קרח, גם ככה אין בו שום דבר אחר.

אני אחזיק את ההגה, ביד אחת, יד שניה עם דיאט קולה, לא יהיה לי
אכפת שזה אתה. אני אהנה מכל רגע.
הלוך חזור, הלוך חזור.

בזיק קטן של ניצוץ בעיניים יחזיק את הטירוף שלי, למשך שעה.
ברקע נעמי שמר מתנגנת, דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד
משלו.
גם לדיפנדר יש ניגון מיוחד משלו, והוא משתלב יופי ברקע הזעקות
שלך.

הלוך חזור, הלוך חזור, לדיאט קולה נהיה טעם מתוק,
ההגה כבר זז מעצמו, נותן תחושה שהוא נהנה יותר ממני.
ונעמי..  עולה לקול גבוה יותר.

אני מחנה את הג'יפ, יושבת לסיגריה שאחרי,
יותר טובה מסקס, פי עשר משמעותית מסיגריה אחרונה בקופסא,
מסתכלת עלייך, מרוח, פסים של צמיגים על הפרצוף שלך,
עיניים פקוחות לרווחה ומעט חירוחורים עדיין נשמעים,
מבט צועק, יד אחת מושטת אליי
יד שניה מחזיקה את הטחול המרוסק שלך.

אני רוצה שתתחנן לסליחה. זבל.
שיכאב לך קצת, שתרגיש מה זה כשאתה לא יכול לדבר.
תרגיש קצת את הלב שלך, אולי יצא לו לפעום עכשיו,
פעימה אחרונה.