מהו סוד האושר? הלוואי והייתי יודעת. האם יש בעולמנו דבר הנקרא
אושר? יתכן ולא קיים דבר שכזה, את המלה המציאו למען הפתיים.
אבל אני זוכרת במעומעם לפני יובלות שנים ידעתי אושר. הייתי
צוחקת, ידעתי מה זה צחוק. היו לי רגעים של התרוממות רוח, של
אהבת חיים. כן זה הדבר החסר לי "חיים". באיזה שהו שלב החיים
נלקחו ממני, מנקודה זו ואילך כל דכר חי רק עובר לידי. יש ניתוק
ביני לבין החיים. אני צופה בהם מן הצד, באלה שבעיניהם מתנוצצות
החיים. בכאלה שהולכים בצעד קליל וחיוך על פניהם, בזוגות
שמביטים זה בזו ומין קרינה של אושר עוטף אותם. אם החובקת את
תינוקה וכולה רוך, נערה הממהרת לפגישה וכולה התפעמות. "זה
האושר" השיקוי קיים בתוך האדם עצמו. כסומים מחפשים אחרי האושר
האבוד. אני מפשפשת בתוכי, אולי הוא חבוי באיזו פינה נסתרת,
ואולי האושר נמצא לידי ואני רק צריכה להושיט יד ולקחת. "היי"
אנא מכם הושיטו לי יד כי אין ביכולתי לחפש אחריו.