מספרים מקועקעים על זרועות
האנשים
ארוך, מתעקל הוא התור
לדבר עם
אלוהים

אנו מחזיקי השמים
וכבדים הם תחת ידינו
רגלינו, עינינו עייפו
אך כך עוד
פורעים את חובנו

אוויר יש לכם בידיים
ידיים מקועקעות מספרים
ארוך, מתעקל הוא התור
לומר מילה אחת ל
אלוהים

מה תשאל כשישאל למקומך
מה תאמר? מה תראה?
מסילות רכבת נגמרות
היכן שמתחיל כאבך

מכונות מוות מדוממות מנועים
והשמים נופלים לתוך עיניים דומעות
התור מתעכב כבר שנים
אלוהים לא נמצא, צריך לחכות

אבל עודך מחזיק פיסת שמים קטנה
מעל לראשך. עודך מחכה לתורך
סבא, הסתכל בי, תאמר לי שאתה עדיין זוכר
מה רצית לומר לו, מה זו אהבה