|
אהבתי אליה
חורף שיורד
על אדמת קיץ.
הטעם המתוק והמר.
כאבי הדקירה הראשונה
כבר נעלמו
במספר הגדול.
אך כשהורשיתי,
וצו הפרסום הותר,
כבר פני האדימו
ומעדתי אל רגליה הצמאות.
ובחיוך מבוייש
ברחתי אל מערתי
עד לחורף הבא.
מוקדש לבילי |
|
|
בעוד אני מעלעל
לי בינות אתרי
האיטנרנט, בוהה
במסך ומחפש את
מהות החיים, אני
שואל את עצמי:
מה הקשר ללחם,
ולמה לי לשלוח
אותו?
מארווין
האנדרואיד
הפרנואיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.