אף אחד לא מושלם.
כל אחד והסריטה (שריטה וסרט) שלו.

סדנאות גמילה.

כל יום, כל היום.
שבועות חודשים - חיים.

מוצא עצמי זרוק בחדר החשוך בבית שלי במיטה המעופשת שלי.
מבוצר ודרוך, דמויות מרצדות על מסך הטלוויזיה.
אמא שלי צועקת לי משהו לא ברור שנבלע בקולות הטלוויזיה,
הפלאפון הנייד מצלצל והשם של המפקד שלי יימח שמו על הצג.
אני לא עונה לשניהם. לא רוצה, לא מסוגל.
עם הסיגריה בפה, לוקח את השלט ומגביר את הווליום.
לא הולך לצבא, לא יוצא עם חברים, בנות זה חשוב אבל...
אין זמן.
ההתמכרות שלי הייתה מיידית ותופעות הלוואי לא אחרו מלהגיע -
גופי נהיה רזה וכחוש, הפכתי לשלד עצמות בגלל שסירבתי לצאת
מהחדר שלי ולרדת למטבח לאכול.
דלקות עיניים כבר נהיו עניין שבשגרה.

יום או לילה אחד קמתי מהמיטה.
ניסיתי להשתחרר מהאזיקים הכבולים על ידי אך ללא הועיל. מוזר,
חשבתי לעצמי, שכן כבר הייתי מיומן היטב בזה, כשבעטתי בחוזקה
בדלת הברזל המסורגת והרגשתי את העצם שלי נשברת הבנתי הכל.
משהו רע מאוד קורה כאן.
אני כלוא. כלוא במציאות. חיילי המשטרה הצבאית עצרו אותי על
סעיף עריקות. נעדרתי מהצבא במשך שלושה שבועות. הם תפסו אותי
בבית כשבדיוק הייתי דרוך ומבוצר באמצע המשימה - המשימה השישית
והאחרונה במשחק "קומנדו".
נשלחתי להסתכלות אצל פסיכולוגים וכל מיני חארטטנים.
מכור לטלוויזיה ולפליסטיישן 2 (כולל הצ'יפ קורא הדיסקים
הצרובים)
צ'יפי - כך היו מכנים אותי הפסיכולוגים מאחורי הגב.

"אני אומר לך שזה הוא. 1000 אחוז!" רמי השמן התעקש שמחמוד,
הבחור הערבי שמשתתף אתו ועם חצילים בסדנת הגמילה מסרטי פורנו
קשים הוא לא אחר מלבד שמעון הסמוי.
"בחייך רמי, תסתכל עליו - כאפייה, ג'אלבייה, ספר קוראן ביד..."
השיב לו חצילים.
"זה בדיוק הקטע אחי, איזה ערבי יבוא לאמצע ת"א עם הלבוש הזה
ואיזה ערבי מזדיין הולך ככה בפומבי עם ספר קוראן ביד? ועוד
לסדנת גמילה מפורנו? אני אומר לך בוודאות שזה הוא" התעקש רמי,
"כן אה... איזה ערבי בכלל הולך לכזה דבר?" הסכים חצילים ורמי
המשיך
"ובחיאת אבל בחיאת חצילים, איזה ערבי, וסוטה ככל שיהיה - רואה
את הסרטים "אתיופיות במדים", "מצה"ל באהבה" ו"חגיגה בטייסת"???
אתה לא מבין ש"פאטימה אחמד ומה שביניהם" זה סתם סרט כיסוי?"
"אתה צודק רמי, זה באמת חרא סרט, אין שם אנאלי בכלל, זה בדיוק
כמו הקבצים שלי במחשב... אח שלי כבר קלט מזמן שהתוכן של הקובץ
"אלי ומריאנו" זה בעצם
"ג'נה ג'יימסון ואשלי לונג"...

שמעון הסמוי הכחיש את כל הסיפור.
מאוד מפתיע...

חצילים דווקא השתכנע ונתן לרמי רעיון מבריק לגילוי האמת.
שמעון ורמי הולכים יחד לסדנת גמילה משקרים והונאות הציבור בכל
יום ראשון מיד אחרי מכון הכושר. הם "נקיים" כבר שבועיים. זה
לפחות מה שהם סיפרו לי...
רמי ממש השתגע מהקטע המסריח עם סדנת הפורנו, הם הסכימו יחד
להפסיק לשקר והנה השמן גילה שהסמוי בוגד. הזעם היה רב. כועס
ונסער התקשר רמי למנחת הסדנה וסיפר לה על כל אשר בלבו.

יום ראשון.
כולם מתכנסים בבית "חטאיה" שנמצא במרכז ת"א.
המנחה החליטה להעמיד את שמעון הסמוי בדילמה נפשית קשה וביקשה
ממנו להודות ולהתוודות בפני כולם על סדנת הפורנו. ללא היסוס
התנפל שמעון על רמי בקללות ובצעקות והתחיל ביניהם ריב מילולי
מטורף. עד שהמנחה צרחה על שניהם הם לא הפסיקו מלקלל ולהאשים
בשקרים אחד את השני. בסופו של דבר זה נגמר בפיצוץ המפגש ובבכי
של המנחה שקיבלה מפח נפש וכבר לא ידעה למי מהם להאמין. בסופו
של אותו שבוע היא גם התפטרה והודיעה כי היא חשה תחושת כשלון
אישי משום שאיננה יכולה לאבחן ולהכריע עבור איזה מטופל הסדנה
אכן עוזרת.

אצל עאדל הבעיה היא אחרת לגמרי. הוא הולך באופן קבוע לסדנת
יוגה והירגעות נפשית שכוללת קורסים מיוחדים ואפילו טיפולים
בחשמל. מרבית המיומנויות שהוא רוכש שם קשורות לשליטה בווליום
הדיבור, לימוד טאקט, ריסון החרמנות וגמילה מהאזנה לשירי דיכאון
אשכנזים. מוזיקת הלוויות ושירי רקוויאם הם האהובים עליו ביותר.
רק חסר להיכנס אליו לאוטו בלבוש שחור וחבילת טישיו ביד ולנסוע
לנחם אבלים. בנוסף, כבר הוגשו נגדו תלונות למשטרה. רוב
המתלוננות מלצריות ובעיקר מלצריות רוסיות. תמיד היה עושה
פאדיחות בפאב. קראנו לו "מארנץ" על שם המגבר. אלף פעם בשעה
היינו מבקשים או יותר נכון מתחננים אליו שינמיך את הקול. אין
לילה שלא היה משתכר וצועק לנו בשולחן משפטים בסגנון- "תראו
איזה רוסייה, איזה תחת, מה הייתי עושה לה... " כאילו שהתכוון
שכולם ישמעו.
פעם, הוא הלך להגיש תלונה במשטרה שגנבו לו את הארנק, השוטרת
מילאה את הטפסים ובסוף שאלה אותו אם הוא מוכן להשתתף במסדר
זיהוי תמורת 100 שקל, כי בדיוק תפסו פושע ויש עדה שיכולה לזהות
אותו. עאדל כמובן הסכים ומצא את עצמו בתא המעצר במשך שבועיים.
הבחורה באמת זיהתה את הבחור ששדד את הבנק אבל על הדרך היא גם
זיהתה בחור שכפה עליה בכח להתחרמן אתו... אחרי שבועיים היא
ביטלה את התלונה בגלל חברות שלה מהתנועה שהיו ידידות של עאדל.

קציץ כבר השתגע ממנו ומכל המצב המחורבן של כולנו והחליט לטוס
לחו"ל. לפני כן, גם הוא הספיק להתנסות בסדנאות המחורבנות האלה.
הוא נהג להשתתף בפורום גמילה מרשתות מזון מהיר (כולל פלאפל,
שווארמה ומסעדות אכול כפי יכולתך) והכוונה לתזונה נכונה. אחרי
שחצי מדינה הוציאה נגדו צו הרחקה והחצי השני פשט בגללו רגל הוא
פשוט קנה כרטיס וטס להודו.

שבי הסוטה לעומת זאת בדיוק חזר מניו מכסיקו. הוא חזר ישר לבית
החולים. מכון מיוחד למניעת מחלות כרוניות וטיפול במחלות מין.
שבי הממושקף הרי ידוע בחולניותו ואחרי שנדבק והדביק חצי עולם
בעגבת ובמחלות מין שגם הזונות הכי "עובדות" בתאילנד לא ידעו על
קיומן, החליט ללכת ולעשות משהו בנידון.

רק ראובן שונה.
ראובן היחיד שלא הולך לשום סדנה וזה לא שהכל בסדר אצלו, הוא
פשוט תקוע בעבר. אין לו ולא היה לו מעולם טלפון נייד, הוא חושב
שהוידיאו הוא שיא הטכנולוגיה. הוא נוסע בטנדר שנת 66, מסרב
להסתפר ומזדעזע כשהוא שומע את הסיפורים של החבר'ה על זיונים
משום שהוא מאמין בקשרי זוגיות ואהבה. ואולי זה בעצם קשור לזה
שיש לו חברה כבר שמונה שנים.

עד מתי???