אֲנִי מוֹנֶה אֶת אֵינוּתֵךְ
בְּכָל גּוֹנֵי הַיָּם
הַמִּתְכַּנְּסִים עַתָּה
אֶל הַנְּחֹשֶׁת הַכְּבוּיָה,
וּכְבָר חָלְפוּ יָמִים
אַלְפַּיִם וְעוֹד יוֹם.
עַל קַו הָאֹפֶק הַנָּמוֹג
חַמָּה נֶעֶלָמָה שׁוֹלַחַת
לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ קָרָה -
רִמְצֵי גַּחֶלֶת אַחֲרוֹנִים.
עַל קַו הַמַּיִם
בּוֹעֲרִים זְרָדִים
וִּפִצְפּוּצָם נִטְמַע
בְּצָהֳלַת חַיִּים
סָבִיב לַמְּדוּרָה.
עֵינַי שָׁבוֹת לַיָּם -
שָׁחֹר עַכְשָׁו,
הַכֹּל שָׁחֹר
מִתַּחַת לָרָקִיעַ הָעוֹמֵם
שֶׁל חֹדֶשׁ אָב
גּוֹוֵעַ אֶל קִצּוֹ,
וְאֵין אֱלֹהַּ שֶׁיַּבְדִּיל
בֵּין יָם וְיַבָּשָׁה
בֵּין מַיִם לְשָׁמַיִם.
וַיְהִי עֶרֶב
וְהַבֹּקֶר עוֹד רָחוֹק
וְאַתְּ אֵינְךָ.
אוגוסט 2006
לך ורוניק, בתודה |