נעם דובב / זהירות בדרכי האהבה |
של אישה אשר את לבי כבשה.
מדמה לנגד עיניי את המאור הגדול הנוגה מפניה,
איני שם לב לכך שהאדים האור ברמזור ומפספס את הפנייה.
מוכה אני בסנוורים,
פורצים בבכי תמרורים.
עת ראיתיה ביעף
לשנייה שברירית משהו בי עף.
דריסת רגל
בנפשה לא עלה בידי לקבל.
פצעי חשוך מרפא אומר הרופא
בקול רפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|