פעם מישהו
(שספק אם הרגיש
משהו
למישהו
בימי חייו)
אמר לי:

"אין לך הרבה
אבל מהמעט שיש לך
את מפיקה את המרב"

אני לומדת להבין
שהוא
צדק

אם היית
משאירה
בי חלל
עגול
או משונן
לא הייתי
עוזבת לעולם

את

ט
פ
ט
פ
ת

ממני

ל א ט
ולאורך זמן
למרות הגעגוע
אין בי צער
שאת לא
כאן

את לא היית
אוהבת
את מה שנהייה ממני
ולי
יש מספיק
חוסר אהבה
עצמית
טעונה
במחסניות הרגש
שלי כדי
לירות
בעצמי

בואי
הקריבי עצמך
על מקדש
מיטתי
תראי לי
ולעצמך
שאת יכולה

יקרתי
אל תשקרי

זה לא
אין אונים
זו
אין אונות

את מותרת
לעצמך
ולאחרת
אני מותרת
לעצמי
ולכל מי