ישו הצטרף לכיתה שלנו חודשיים אחרי תחילת השנה, בדר"כ לא
נוהגים לצרף תלמידים כ"כ מאוחר אבל כנראה שלאבא שלו היו קשרים
עם המנהל, לא ממש הבנתי את העניין, אבל גם זה היה הרבה יחסית
כי הוא היה מאוד מופנם ובקושי דיבר על עצמו. סה"כ הוא ממש לא
היה משהו הישו הזה, מהבן של אלוהים ציפיתי להרבה יותר, לא שהוא
היה טיפש או מכוער או משהו כזה, אבל שרוט ברמה, כל הזמן היה
מקשקש על ערכים ואהבה, וילדה בכיתה ט' ממש אין לה כח לשמוע את
השטויות האלה על הבוקר. גם הלוק שלו לא היה משהו, היפי כזה,
היו בנות שהלכו אחריו אבל סביר להניח שזה היה בגלל הייחוס ולא
בגלל שהוא עניין אותן, בכל זאת להשכיב את הבן של אלוהים לא
הולך ברגל. לא שהוא זיין, בעצם אולי, אבל אני לא יכולה לדמיין
אותו נהנה ממשהו, אפילו לא מזיון, תמיד נראה כאילו הוא עושה
טובה לאלוהים שהוא חי ובהתחשב בעובדה שזה אבא שלו אז אין לו
הרבה ברירות...
אז היתה אסיפת הורים, נורא מצחיק שפתאום אסיפת הורים הופך
להיות האירוע הכי חשוב של השנה ואמא שלי שכל שנה מוצאת תירוץ
אחר כדי לא לבוא מזכירה לי את האסיפה כל יום שבועיים מראש, אבל
דוגרי איך אפשר להאשים אותה, לפגוש את אלוהים זה הזדמנות של
פעם בחיים. אז בקיצור אנחנו מגיעות לבצפר, ואמא שלי עם כל הפן
והקוסמטיקאית וכל מיני דברים שהיא דחפה לחזייה שלה מצחקקת כמו
איזה מפגרת ,כאילו שהמעמד החברתי שלי יכול לסבול את זה, זוועת
אלוהים (טוב די). ומי לא נמצא? נכון מאד, כולם יושבים בכיתה
והמורה מקשקש על תקציבים ופרוייקטים וכמה שהוא גאה לבנות לנו
את העתיד וכולם מהנהנים בראש, אבל אף אחד לא מקשיב לו כי כולם
עסוקים בלחכות לאלוהים. אחרי 20 דקות סופסוף הם באים.
חחח...הייתי בשוק טוטאלי - אלוהים קירח! מה לא יכולת לברוא
לעצמך פיאה או משהו?
אז הם נכנסים ככה, ואלוהים ,שדווקא נראה לא רע חוץ מהקרחת נכנס
כאילו כלום ומתיישב עם הבן שלו, בינתיים אני קולטת את המורה
מה-זה אדום עומד להתפוצץ, ואלוהים עוד עושה לו , תקלטו את
החוצפה, "פספסתי משהו חשוב?" אז המורה פותח עליו כזה פה נקרעתי
מצחוק, " אתה, אפילו את הבן שלך לא יודע לחנך אתה בא לנהל לי
את העולם? קודם שהטמבל הקטן יעבור בגיאוגרפיה...ומה זה בכלל
העולם הזה, מה אתה בורא לי לוטרות? אפגניסטן? אתה עושה צחוק
ממישהו..." ואלוהים ישב מושפל בכיסא שלו ולא העיז אפילו להרים
את הראש, רק מלמל משהו על זה שלוטרות זה לא כזה רעיון גרוע ,
לא ברקים לא רעמים לא כלום! וכמה מההורים שם התחילו גם לתפוס
תחת, "כן לוטרות...סבתא שלי היתה חושבת על רעיון יותר טוב..."
ואז ממש לפני שהוא אתחיל לבכות ישו נעמד על הכיסא ופצח
במונולוג קורע לב, על זה שבלי אבא שלו לא היינו כאן ובלה בלה
בלה, אז צלבנו אותו. כאילו כמה אפשר, ראבאק...