|
מדי שנה עשרות תלמידים
הם יוצאים לחופשת מחלה
הם סובלים מתסמונת מסוימת
אחרי חודשיים היא עוברת
הגעת לגיל 18 פג התוקף
המחלה עברה ואתה מוכן
להיות אחד כזה שחי ולא יודע
בלי מסגרת מה זה.
אבל אצלי זה קצת אחרת
אומרים שזה בגלל שאני אוהבת
להידמות למישהי מיוחדת
ולחשוב ככה.
גם בחופש צריך ללכת למקום
והתסמונת לא עוברת היא מגיל קטן
נדבקת אל גופך משאירה סימן
אצל חולי נפש זה לא עובר עם הזמן. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.