|
אט אט
מחדלים ילכו וימוגו,
תיותר אך אדמה
ונשמות מהלכות בה.
בכל יום
עוד כמיהה אחת
תפתח דלת
ותקרום עור על גופן החשוף
השותת אודם.
ובכל ליל
תפרוצנה אלו ביללה
פעורת עיניים,
עצים שוב ינידו ראשם בהבנה
ואף יפצחו במנגינה קטנה וחרישית
ללוות
חיפושן אל נתיבי השלווה,
במתיקות. |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.